אני לדודי ודודי לי
נכנסנו לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. זה הזמן לשתף אתכם בקטעים ממאמר נפלא של הרב כהנא זצ"ל, שנכתב בשנת תשל"ו.
אלול. לוח השנה היהודי מלא ציוני דרך, ימי תזכורת בולטים, שאמורים להיות גם ימי תזכורת מקומיים וגם רעיון כולל: הזמן עובר; שעון החול של החיים התקדם עוד מעט; הזקן האפיר עוד קצת; האיברים נהיו מעט כבדים יותר. הלוח היהודי צופה על פני הזמן, הוא שופר שתוקע לא פעם אחת בשנה, אלא בכל פעם שמחזור חדש כלשהו מתחיל.
לכל שבוע יש שבת, שמציינת לא רק את סופו של השבוע שעבר, אלא גם את תחילתו של שבוע חדש. השבת היא תזכורת לשבעה ימים מלאים שחלפו עברו מחיינו כל כך מהר!
לכל חודש יש ראש חודש, התחלה חדשה, נוספת, של סיבוב נוסף של הירח. עוד שלושים יום – כל כך מהר! – ובמקביל אנו נהיים מבוגרים יותר. הקב"ה נותן לנו עכשיו עוד חודש, להוכיח שאנו גם חכמים יותר. אין זה רק עוד חודש – זהו חודש חדש. ומעבר לכל, היום הזה נקרא 'ראש חודש'. האם יש כאן אולי רמז שעלינו לבחון כמה חכמה נוספה בראש שלנו כלקח מהחטאים והטעויות של החודש שעבר…?
ולכל שנה יש ראש השנה שלה. עוד שנה חלפה – כבר? כל כך מהר! – וזהו הזמן לבחון מה לימדו אותנו השערות שהאפירו, והקמטים שנוספו. ראש השנה הוא עוד צעד קדימה לכיוון השער שיוצא אל מחוץ לעולם הזה – אל הבא אחריו. זה הזמן לשנן את הנאום שאנו – כולנו – ניתן יום אחד לפני העליון שבבתי המשפט, כאשר ננסה להסביר את משמעות חיינו שם למטה.
"אני לדודי ודודי לי…" – כאשר אני שייך לאהובתי, כאשר אני נותן לה, ונותן מעצמי, וחי כדי לעשות בשבילה ולשמח אותה – מובטח לי שהיא שלי, משום שהיא תשוב ותעשה אותו הדבר בשבילי. זוהי אהבה, הרצון הזה לתת, הרצון הזה להקריב ולעשות בשביל האחר. לא לחינם נקרא שיר השירים על ידי רבי עקיבא 'קודש קדשים'. האהבה שנמצאת בו היא קדושה. קדושה היא לברוח מהאנוכיות והחמדנות של הבהמה; היא לשבור את התאוות והרצונות של ה'יש'.
ולא לחינם ראו חז"ל במילה 'אלול' את ראשי התיבות של 'אני לדודי ודודי לי'. אלול הוא החודש של תשובה, של חשבון נפש. הוא החודש שנועד לגרד את האגו שהשתקע והתקשה בלבנו ובנשמתנו. אם פסח תובע לבדוק את החמץ שבבית – אלול גוזר לבער את האגו המוחמץ והמנופח מתוך הנשמה.
היה טוב. אהוב. אהוב בלי כוונה להרוויח מזה. חדל מלדבר רשע, חדל מלחשוב רשע, חדל מלחפש רשע ברעיך. חדל מלשאוף להתגדל על חשבון אחרים. מפני שמי שמטפס על גבו של מי שזה עתה הוא גדע אותו, אינו הופך לגבוה יותר. הוא נשאר בדיוק אותה נמושה. אלא שעכשיו הוא עומד על הגובה של קרבנו. היזהר שלא לפגוע במי שאתה אוהב. חשוב לפני שאתה עושה משהו כלפי השני. היה טוב כאדם, כפרט – וחלקך בעולם יהפוך להיות קדוש.
אלול הגיע. חשוב על אהוביך – על כל בני האדם, ועל אהובך המסויים. תן מעצמך, ואז תקבל אתה את מה שכל השאפתנות והתחבולנות שבעולם אינם יכולים לתת לך: כבוד עצמי. אהוב את האחר – ותלמד לאהוב את עצמך. היה קדוש, מפני שמי שעשה אותך הוא קדוש, ולשם כך הוא שם אותך בעולם הזה. עוד אלול הגיע, כבר עוד אחד. כמה עוד נשארו…
פורסם בעלון השבת "מצב הרוח".
