מאחורי הלהבות // בנצי גופשטיין
אסור להתרגל לרע
מקובלנו מרבותינו ש"כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר" (קידושין מ.); כשקורה דבר רע, שברור לנו שהוא רע, בפעם הראשונה אנחנו מזדעזעים ונלחמים בו. בפעם השנייה, גם מזדעזעים, אך במינון נמוך יותר. בפעם השלישית הזעזוע כמעט ולא קיים, ובפעם הרביעית כבר אין לו זכר – ואנו מגיבים אליו באדישות, מושכים בכתפינו, וממשיכים הלאה. זוהי למעשה הסכנה הגדולה שבשגרה, או ליתר דיוק, בנורמליזציה ובהענקת הלגיטימיות לדברים שלא היו מקובלים ונחשבו בעבר לקו אדום, וכיום הפכו לחלק משגרת חיינו. וזוהי, גם הסכנה הגדולה שבמצעד ה"גאווה".
בשבוע שעבר, כזכור, נערך המצעד בירושלים. כבכל שנה, היינו שם, אנשי ארגון להב"ה ועוצמה יהודית, להפגין נגד המצעד – שרומס את כבודה של ירושלים, תוקע אצבע בעין לתושביה הדתיים והמסורתיים המהווים רוב בעיר, ונושא דגלים צבעוניים, שאינם אלא דגלים שחורים, כאשר הלא-נורמלי הופל לנורמלי, והנורמלי הופך למוקצה.
אולם גם השנה, היינו שם לבדנו, כמו במרבית השנים האחרונות. אני נזכר במצעדי ה"גאווה" הראשונים שנערכו בבירת ישראל; קול זעקה נשמע, הציבור החרדי ורבניו יצאו חוצץ נגד המצעד, והפגנות ענק סוערות התקיימו נגדו. רבני 'צהר', קראו גם הם לציבור לצאת ולמחות נגד המצעד, וכתבו בכרוז שפורסם מטעמם כי "קדושתה של ירושלים מחייבת כל אדם שירושלים יקרה בעיניו לבוא ולהביע את מחאתו במסגרת החוק על חילול הקודש".
אך ככל שחלפו להן השנים, המצעד הלך וגדל, ואילו המחאה נגדו, שהייתה אמורה לגדול גם היא בהתאמה, הלכה ודעכה. הציבור החרדי השלים עם קיום המצעד והפסיק להתייחס לקיומו, ואילו רבני 'צהר' נכנעו לפוליטיקלי-קורקט, שינו את עמדתם, ובשנת 2016 קראו לציבור שלא להגיע להפגין נגד המצעד. ולמה כל זה קרה? משום, שכאמור, התרגלנו לרע. מצעד הגאווה נעשה בעיני רבים כהיתר, או לכל הפחות כאירוע שאין צורך להתייחס אליו.
ולא היא. חילול כבודה של ירושלים ורמיסת כל היקר לנו, המתקיימים במצעד ה"גאווה" מדי שנה, לא השתנו. להפך – הם רק הלכו והתעצמו, כאמור. ההתעלמות והיחס האפתי לקיומו מדי שנה, אינם הופכים אותו ללגיטימי.
אנו בארגון להב"ה, נמשיך לקרוא לציבור להגיע ולהגין נגד המצעד, על פי חוק כמובן, ככל שימשיך להתקיים. חשוב לציין שגם אנו מכירים במצוקה הרבה אותה חווים רבים מבני הקהילה הלהט"בית, ואנו מושיטים ידינו לעזרה לכל אחד מהם שיחפוץ בכך. אנחנו מתנגדים באופן חד משמעי לאלימות כלפי להט"בים, ואנו רואים ברצח של הנערה שירה בנקי מעשה מתועב. אולם לצד כל זאת, אנו לעולם לא משלימים עם הרע, ומנסים לנרמל אותו. נמשיך להפגין נגד מצעדי הגאווה, ולעולם לא נתרגל למציאות בה הרע הוא הטוב, והטוב הוא הרע.
לדיווחים ותרומות: 074-7871390
להערות: benzion444@gmail.com
