כך בישרה לי נ' הבוקר כשסיפרה לי בבכי על הולדת בנה בשעה טובה, איזה אושר איזה שמחה.
אני נזכרת באותה בחורה עם הרעלה שפגשתי לפני חמש שנים ב"רמי לוי" מקום עבודתה שם היא הכירה אותו התחתנה והתאסלמה. אז היא לא רצתה עזרה, "יהיה בסדר" היא אמרה, כך חשבה, השארתי לה את מספר הטלפון שלי לשעת צרה, "לא יהיה צורך" היא אמרה "טוב לי, אני אפילו צמה ברמדאן".
לי נשאר רק להתפלל לחסדי שמים, לתמוך ולבכות עם האמא השבורה והמסכנה. זה היה חודש אלול והימים הנוראים. כמה דמעות הורידה אז האם בקברי צדיקים ובקבר של הסבתא שהבת קרויה על שמה. כמה בכיות כמה תפילות "אנא ה' הושיעה נא".
> לחץ כאן ותישאר מעודכן בכל הכותרות החשובות! <
לאט לאט היא החלה את תהליך השיקום, הלכנו צעד צעד, יד ביד, בחזרה אל עם ישראל, בחזרה אל השפיות. ובנתיים היא כבר עזרה למספר בנות לחזור ליהדות, ואמא שלה תומכת ומנחמת הורים שבורים שחרב עליהם עולמם.
כמה דמעות ירדו מעיניים ביום חתונתה דמעות של שמחה איפה היתה הבחורה הזו ואיפה היא היום האשה עם הרעלה הפכה לכלה נאה וחסודה.
"כי לא תמו חסדך כי מעולם קיוונו לך".
ובראש חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, אני מקבלת טלפון מ נ': בזכותך, לילד הזה לא יקראו מוחמד.
מקור: http://www.hakolhayehudi.co.il/opinions/%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93-383
