בזכות רבי שמעון
בשבוע שעבר, ענת אשתי, עמדה עם ד' ועם בנה בן ה-5 בבית הדין הרבני. ד' קיבלה על עצמה עול מלכות שמים בבכיות ושבה לעמה עם בנה, שהוא יהודי לכל דבר
ד' הייתה אז רק בת 15, למדה בבית ספר אזורי בצפון הארץ. ביחד איתה למד גם יוסי, בן של אנשי צד"ל. הם למדו יחד בבית הספר, שיחקו, נהנו והתאהבו. היא לא הייתה לבד. הייתה לה עוד חברה בבית הספר, ק', שיצאה עם חבר של יוסי, אבל הוא לא היה מצד"ל. הוא היה מאחד הכפרים בסביבה, שהתקבל לבית הספר, כדי לחזק את הדו קיום.
הן ידעו שהפרי אסור. המשפחות שלהן היו דתיות; הן קצת פחות. אבל אחת חיזקה את השניה. כשאחת חשבה לעזוב, החברה השניה חיזקה אותה, וכן להיפך. כשהחברות בכיתה החליפו חברים, הן נשארו ביחד עד השמינית, ביחד עם החברים.
לאמא שלה זה נודע בדרך מקרה. היא עשתה ככל הניתן למנוע את הקשר הזה. חיבקה ובכתה, בכתה והסבירה, נישקה ובכתה. אבל שום דבר לא עזר. האמא פנתה ללהב"ה. אז, לפני 13(!) שנים, היינו בתחילת הדרך. השם שלנו לא נישא בתקשורת אלא מפה לאוזן, מאמא לאמא.
וכך שני זוגות ההורים פנו אלינו ללהב"ה. ביקשנו מאמא של ד' שתבוא איתה להתפלל אצל רבי שמעון, רבע שעה מהבית. שתמצא סיבה להגיע איתה לשם. כמובן שתיאמנו את כל המהלך עם האמא. יצאנו לדרך אני והרב אריה, שעלה מחברון לרבי שמעון, מזכות האבות לזכות של רבי שמעון. כל הדרך נשאנו תפילה.
אז רק הגיע אלי הפייסבוק. היה זה אחד המקרים הראשונים שהשתמשתי בו וכתבתי בו שכל חברי יתפללו להצלחה שלנו, להצלתה של ד'. והרבה התפללו.
הגענו לרבי שמעון. כשראינו את ד' ואת אמה, קנה הרב אריה שתיה, ו'במקרה' הגיע לד' הציע לה שתיה ותוך כך החל בשיחה עימה. השיחה נמשכה שעתיים. היו שם הרבה בכי, גם של ד', גם של האמא וגם שלנו. במהלך השיחה העליתי על הקו בן לאמא יהודיה ואבא ערבי, הנשק הכי חזק שיש, סיפור אמיתי על ילד שנקרע בין העולמות. הוא סיפר לד': "אני אוהב את אמא שלי, אבל תמיד כשיצאתי לכפר וחזרתי הביתה לאמא, הייתה לי מחשבה, שבגלל אמא שלי כל הכפר קורא לי הבן של היהודיה. את רוצה שככה הבן שלך יחשוב עלייך?" נפרדנו מד' עם הרבה מחשבות, אבל לצערנו לא הצלחנו אז לשכנע אותה, ד' התחתנה עם יוסי.
לעומת זאת, החברה שלה ק', לאחר שנתיים של קשר עם אותו ערבי, נפרדה ממנו בחסדי שמיים, והתגייסה לעזור לנו רבות בארגון להב"ה להציל עוד בנות. אבל תמיד רבץ עליה גורלה של ד'. "אני חייבת לשכנע את ד', אני אשמה שהיא הלכה איתו".
בשבוע שעבר, ענת אשתי, עמדה עם ד' ועם בנה בן ה-5 בבית הדין הרבני. ד' קיבלה על עצמה עול מלכות שמים בבכיות ושבה לעמה עם בנה, שהוא יהודי לכל דבר, אך יצטרך לחכות לגיל 18 על מנת להירשם כיהודי.
ביום שהיא התקשרה שאלתי אותה: 'את זוכרת את הפגישה אצל רבי שמעון?'; 'זוכרת', היא אמרה. 'כל לילה כשהלכתי לישון בשנים האחרונות בכיתי שלא שמעתי לכם אז. אבל הנה גם אני וגם החברה הטובה שלי והילד שבנו ליהדות, ובמקום שבעלות תשובה עומדות'.
פורסם בעלון השבת "מצב הרוח"