בנות של מלך זה לא רק שלט בהפגנה

הרב שמואל אליהו נוהג תמיד להגיד לנו, שכל בת שנפלה ברשתו של 'צייד' נערות ערבי, היא יהלום שנפל וקצת התלכלך, אבל עם קצת אהבה נצליח לנקותו ולחדשו עד שכולם יראו את האור שבו.

יש הרבה רגעים קשים בפעילות שלנו, וברוך ה' גם הרבה רגעים שמחים. אבל השיא של הרגעים הקשים, הוא הרגע בו אשתי מדברת עם אמה של בחורה, כדי להודיע לה בכאב: הבת שלך יוצאת עם ערבי.

אין שום דבר שיכול להכין אמא יהודייה שרוצה בטובת ילדיה, ורוצה שיקימו בית נאמן בישראל, למעמד הקשה והנורא הזה. ועם כמה שהמעמד הזה הוא לצערנו שכיח ומתרחש על בסיס שבועי, אף הודעה לא דומה להודעה הקודמת. כל אמא וכל בת הן עולם ומלואו, ולשבת מול אמא ולבשר לה את אחת הבשורות הקשות ביותר, זה שובר את הלב בכל פעם מחדש.

כולנו הרי מכירים את הסיפורים שאנחנו שומעים בתקשורת. מזדעזעים, אבל מספרים לעצמנו בבטחה ש"לי זה לא יקרה"; הרי זה יכול לקרות רק במשפחות כאלה שאנחנו רואים בתקשורת, אבל אצלנו? אצל הילדים שלנו? ואז, בשיחה אחת, הכל מתפוצץ בפנים.

כמובן שבשיחה הזו אשתי עוזרת לאותה אמא, קודם כל לקחת נשימה עמוקה, ומסבירה לה שזה הזמן לעבודה קשה. הכלל הראשון, שמנחה אשתי את האם, הוא שאסור להתייאש, ואסור לזרוק את הבת מהבית, אלא דווקא לחבק ולהרעיף עליה אהבה. אין מקום לספיקות: יש להבהיר לה שהקשר לא מקובל, אך בה בעת להבהיר שהיא נשארת הבת האהובה. דווקא רגעים הקשים אלה, שלפעמים מחוללים  דחף לשבור את הכלים – הם הזמן ללב מכיל ואוזן שומעת.

***

השבוע נפגשה דינה, אחת מהעובדות המסורות שלנו,  עם שלוש אמהות לילדות בנות 15, שיצאו לפני כשנה ממסגרת הלימודים, הסתובבו ברחובות ונסעו יחד לכינרת. שם, מצאו אותם הציידים שמחפשים בדיוק את הבנות האלה. להורים של אותן בנות לא היה שום מושג מה הבנות שלהן עושות ועם מי הן מסתובבות. לרשויות החינוך והרווחה של אותה עיר לא היה מושג שהבנות הללו כבר שנה אינן במסגרת חינוכית.

מי שדיווח לנו על המקרה הוא בחור צעיר, גם ללא מסגרת, שפגש את הבנות בחוף בטבריה – לא ממשפחות הרוסות אלא ממשפחות טובות ומבוססות –  ביחד עם ערבים.

הוא ראה את  הבנות, ולא התעלם ממה שראה. הוא יצר איתן קשר, דיבר איתן ושיכנע אותן שהן בנות של מלך, ושבנות של מלך זה לא רק שלט בהפגנה: בנות של מלך יוצאות רק עם בנים של מלך. הוא הצליח לשכנע אותן להיפגש עם דינה, אחת העובדות שלנו בלהב"ה. דינה ישבה איתן במשך שעות ארוכות. בעיקר שמעה והכילה.

ואז פנינו להורים עם הסברה והדרכה נכונה, לצד פנייה לרשויות החינוך והרווחה באיזורי המגורים של הבנות, והחל טיפול מקצועי בהן.

הטיפול יקח הרבה זמן. הוא יצריך הרבה סבלנות, ויכלול עליות ומורדות. אבל אנחנו לא מתייאשים. הרב שמואל אליהו שליט"א נוהג תמיד להגיד לנו, שכל בת כזאת היא יהלום; יהלום שנפל וקצת התלכלך, ועם קצת אהבה נצליח לנקות את היהלום מחדש וכולם יראו את האור שבו.

אבל הגיבור האמיתי של הסיפור הזה הוא אותו בחור שהתקשר לספר לנו על אותן בנות. מבחוץ גם הוא אולי לא נראה יהלום, אבל בפנים הוא אחד מגדולי הצדיקים, בזה שהיה איכפת לו משלוש האחיות שלו, שראה אותן בשבי, והוא עשה הכל כדי לחלץ אותן. לכמה מאיתנו יש זכות כזו, להציל שלוש בנות יהודיות? שנזכה.

שבת שלום.

פורסם בעלון השבת "מצב הרוח".