הדרום הפרוע דרום אדום.
במשך שנים אנו מקבלים סיפורים קשים על ניצול בנות על ידי ערבים ועל התנהלות כושלת של גורמי אכיפת החוק וגורמי הרווחה. חשבתי ששום דבר לא יכול להפתיע אותי, אבל מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון ואין גבול לשגעון.
ילדה בת 13 השוהה בהוסטל של הרווחה ברחה מההוסטל, הושקתה לשוכרה ונאנסה באכזריות על ידי שלושה בדואים. את הבדואים היא הכירה בהוסטל. הם היו חברים של הבנות והורשו להכנס לשם. מקום שהיה אמור להגן על הנערה סיכן אותה. מנהלת ההוסטל הסבירה לאם המודאגת שמדובר בערבים שיותר טובים מיהודים, ומי שמתנגד לקשר בין ערבים ליהודים הוא גזען. כך הם מחנכים את הבנות והן יוצאות נגד הוריהן בטענה שהם גזענים.
הם מתעלמים מהעובדה שלא מדובר באהבה אלא בניצול ומצוקה. רוב נערות בסיכון גבוה במדינת ישראל מנוצלות על ידי ערבים. ואין דין ואין דיין. מערכת שאמורה להגן על הבנות האלה בעצם מסכנת אותם. גורמי הרווחה התנהלו ברשלנות ונאלצנו לערב פוליטיקאים ותקשורת.
עורכת הדין ורד לוי נלחמה עבור הילדה בבית המשפט שתעבור למקום טיפולי ומוגן באמת. הילדה עברה תהליך משמעותי, היא הבינה שהיא נפגעה וביקשה צדק. האנסים נעצרו והודו במעשה. הם טענו שלא ידעו שהיא קטינה. כאילו שאם היא לא היתה קטינה היה מותר לפגוע בה בניגוד לרצונה. בפרקליטות לא נתנו לעורכת הדין של הילדה לטעון בבית משפט. המדינה היתה בצד של הפוגע ולא דאגה לנפגעת. הם פעלו בנחישות לשחרר את הפוגעים. הילדה נשארה עם צלקות נפשיות ובמשך חצי שנה לקחה תרופות נגד זיהום. לאחר חצי שנה התקיים דיון בפרקליטות בו הודיעו לנפגעת שהם סוגרים את התיק.
הדיון היה מזעזע קר ומנוכר. הפרקליטה סיכמה את הדיון במשפט אחד, אין לנו רגש. ואכן זה מה שקרה שם. הרגשתי שאנחנו חיים בסדום ועמורה. הילדה כעסה וצעקה עליהם ואפילו שברה עציץ מרוב זעם. להם נשבר עציץ, לה נשבר הלב. שבוע אחר כך היא ניסתה לשים קץ לחייה. לאחר לחצים של להב"ה ואתר 'הקול היהודי', גורמי הרווחה התעשתו ונתנו מענה לילדה והיא ועברה תהליך משמעותי.
"אני רוצה לפרסם את הסיפור שלי" היא אמרה לי.
"אני רוצה שידעו שנעשה לי עוול ולא זכיתי משפט צדק". היא אמרה לי "חשוב לי להזהיר בנות אחרות שלא יהיו תמימות" .
היום ישנה התעוררות על המצב בדרום הארץ וחוסר המענה של הרשויות. כשאנחנו זעקנו על אלימות בחברה הערבית וחוסר מענה מצד המערכת קראו לנו גזענים. גזען הוא מי שלא מצפה מהם להתנהג כבני אדם ומאפשר את הפגיעה.
בארגון להב"ה אנו מקבלים פניות קשות של פגיעות שאין להן מענה ואנו מעניקים סיוע משפטי וטיפולי. גם מבקר המדינה טען שאין מענה לפגיעה בקטינים ורוב התיקים בעברות מין בילדים נסגרים. המוטיבציה של הפרקליטות תלויה בזהות העבריין ולא בחומרת המעשה.
מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל עוסקת בפוליטיקה ולא במניעת פשע. היא מרחמת על אכזרים ומתאכזרת לרחמנים. ולנו נותר להתפלל "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה".