הסיפור מאחורי המסובין בבני ברק

ברוך ה' זכינו השנה להוציא לקראת פסח מהדורה נוספת של 'הגדת הרעיון' – הגדה של פסח מבוארת בידי הרב בנימין זאב כהנא הי"ד, הגדה שנועדה להחזיר את הרעיון היהודי ולחדד את המושגים הקשורים לחג הפסח, להבדיל בין חמץ למצה ובין רעיון נכרי לרעיון יהודי. לקראת החג נביא קטע קצר מהפירוש על המעשה הידוע של רבי אליעזר והחכמים שהיו מסובין בבני ברק:

"בעניין הרקע ההיסטורי של הקטע הזה, יש לרב מיימון זצ"ל רעיון יפה, שהגם שלא ברור אם הוא מדויק מבחינה היסטורית במלואו, הרי שהוא שופך אור הכרחי על הבנת המציאות בה חיו ופעלו חמשת החכמים הללו. הרב מיימון שואל, מדוע חמשה מגדולי התנאים עזבו את בתיהם בליל הסדר ונדדו לבני ברק, מקומו של רבי עקיבא? הרי לפי המובא בגמרא לכל אחד מארבעת התנאים האחרים, היו בתי מדרשות בישובים אחרים בארץ? יתירא מזו, אם כבר רוצים לשבת יחדיו, למה אצל רבי עקיבא, שנחשב לתלמיד ביחס לאחרים?  ותשובתו שמדובר על תקופת ההכנה למרד בר-כוכבא, שרבי עקיבא היה נושא כליו, כלומר מראשי המרד. יצוין גם, שהרמב"ם כותב שגם שאר חכמי הדור תמכו בבר כוכבא… ולכן כאשר ישבו אותם חמשת החכמים בבני ברק – במקומו של רבי עקיבא שהיה במרכז המרד – הם לא עסקו רק בסיפור יציאת מצרים של העבר כי אם גם בעיקר ב'יציאת מצרים' –  של ההווה. כידוע, גאולה ראשונה היא סימן לגאולה האחרונה, וכדי לדעת את יסודות הגאולה האחרונה, את התנאים לבואה – אמונה, מסירות נפש וקידוש ה' יש ללמוד היטב את יסודות הגאולה הראשונה – וכך נמצאו העיסוק בגאולה הראשונה והאחרונה – אחד!

"כידוע, מרד בר-כוכבא היה כשישים שנה אחרי חורבן הבית, ולמרות זאת, בליבם של גדולי ישראל אלו, פעמה האמונה והידיעה שניתן להביא את הגאולה: "היום – אם בקולו תשמעו". כי לגלות האחרונה (בניגוד לגלות בבל) לא נקבעה קצבה של זמן. והנה, הם יושבים כל אותו הלילה ומדברים במרד העכשווי, שמטרתו להביא לאותו יום שיהיה גדול מיציאת מצרים… כי מי שיושב ומספר ביציאת מצרים כדבר השייך לעבר, ומתעלם מהצורך לעשות הכל כדי לגאול את ישראל היום – מה התועלת בכל הספורים שהוא מספר בליל הסדר? הרי קריאת ההגדה אצלו היא ממש 'כצפצוף הזרזיר'.

"ובהקשר זה יש לציין, שהרב מנחם כשר זצ"ל בספרו 'התקופה הגדולה' אכן כותב, שחובה עלינו בדור זה לספר בליל הסדר לא רק בסיפורי יציאת מצרים, כי אם גם בניסי דורנו, ניסי אתחלתא דגאולה, שעברו בסדר הגודל שלהם את ניסי החשמונאים.

"ובאותה דרך ניתן להוסיף, שלא רק לספר את הניסים צריך, אלא כמו רבי עקיבא וחבריו, יש לנו לשבת ולדון בהמשך תהליך הגאולה. לדרוש כיצד מקדמים את הגאולה, כיצד מוציאים את המקלות מהגלגלים של הגאולה, ואיך הולכים בדרכם של בר כוכבא ורבי עקיבא, כדי להביא את הגאולה שמתדפקת בשער – מיד, מהר ובלי יסורים מיותרים. כי לא די לחכות למשיח, אלא יש להביא אותו. על פי ההסבר הזה, הסיבה שהחכמים לא שמו לב שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית אינה רק מפני שהיו שקועים בדיון, כי אם מפני שהיו יושבים, מטעמי חשאיות, במקום שאליו אור השמש לא הגיע…"

פורסם בעלון השבת "מצב הרוח"