הצצה אל התופת

הצצה אל התופת

מאחורי הלהבות

הצצה אל התופת

השבוע סיימנו בהצלחה פרוייקט תיעודי של עדויות מפיהן של מספר בנות, שהיו בקשרים עם ערבים, והפסיקו את אותם קשרים לאחר שפנו לסיוע ארגון להב"ה. בטור זה נביא בקצרה את סיפורה של אחת מהן, אך קודם לכן חשוב להדגיש: אף אחת מהבנות היא אינה נערת רחוב, נערה בסיכון או בעלת מוגבלויות.  מדובר ב-3 בנות למשפחות מצויינות מהציונות הדתית; כאלו שאף אחד לא יאמין שיצאו אי פעם עם ערבים.

***

"תמיד רציתי לעשות שירות לאומי משמעותי", פותחת חגית )שם בדוי( את סיפורה. "זו תחושת שליחות, רצון לתרום לעם ישראל, והכי חשוב זה להחזיר על מה שקיבלתי. היה לי ברור שאת השירות לאומי שלי אעשה בבית חולים ושההתנדבות שלי לא תתרום רק לחולים, אלא גם לי ברמה האישית". כששובצה במחלקה בבית החולים, והבינה שהיא הולכת לעבוד בסביבה רווית גברים, היא שרטטה לעצמה גבולות:  להתקרב ולהתחבר לבנות במחלקה, ועם הבנים לשמור על יחסים מקצועיים בלבד. בין הבנים – גם חסאן, אח ערבי שעבד במחלקה.
אבל הכמות העצומה של שעות העבודה המשותפות שלה עם גברים עשתה את שלה, והגבולות החלו להיטשטש. היא התחילה לדבר עם כולם, אבל יותר מכולם – עם חסאן.  "פשוט התחלתי להתאהב בו. לא יודעת איך. הוא באמת היה אז אדם מקסים, תמיד ידע להגיד מילה טובה, להצחיק אותי", היא אומרת.  הדברים התגלגלו. היא סיימה את השירות הלאומי והחלה לעבוד בביה"ח כפקידה. השניים עברו לגור יחד, ויום אחד חסאן הגיע עם הצהרה חגיגית: אני אתגייר כדי שנוכל להתחתן.  חגית מספרת: "כשהחלטנו להתחתן, נפתחה מלחמת עולם עם ההורים שלי. אמרתי להם שאני יוצאת עם בחור לא יהודי במשך תקופה, ושהוא יתגייר לפני החתונה. הם לא היו מוכנים לשמוע. אמא שלי אמרה לי 'את עוזבת אותו עכשיו. מה, חסר לך יהודים?' אני פשוט אמרתי לה, שאם הם לא רוצים שלא יבואו לחתונה" .
הצפוי מכל קרה: חסאן לא התגייר, והם נישאו בביה"ד השרעי.  אחרי החתונה, חגית גילתה את הסוד הגדול: לבעלה יש מאניה דיפרסיה. איך זה השפיע על היחס שלו אליה?
הנה דוגמה. תחזיקו חזק: "היו לילות שהוא היה פשוט משאיר אותי בחוץ נועל את הדלת ואני נשארת בחוץ, בקור. כל הלילה ישנה בחדר המדרגות בישיבה, תוך כדי שאני מחבקת את הברכיים."

***

כיום חגית כבר לא עם חסאן. המקרה שלה הגיע אלינו, ואנו דאגנו לה במסירות, באהבה ובחום. סיפקנו לה מגורים, תכנית שיקום, טיפול נפשי מותאם, וסיוע משפטי לגירושין .
בסיפור המלא של חגית תוכלו לצפות בימים הקרובים, בסרטון בו היא מספרת על הכל. ברוח ימים אלו, נחתום בכך שהבנות שלנו קודש הן, ואין לנו רשות להתייאש מהן. הסיפור של חגית הוא סיפורן של מאות ואלפי נערות במצוקה, שכל אחת מהן היא נר – נר קדוש, שהתפקיד שלנו הוא לדאוג שימשיך לדלוק.
חנוכה שמח ושבת שלום.

לדיווחים ולתרומות: 7871390-074
להערות : [email protected]

0

תגובות

אהבתם את הפוסט?! שתפו ...

מאמרים נוספים בלהבה