חיבור ואחדות// ענת גופשטיין

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

היא עברה ילדות מורכבת. זה הותיר בה רשמים חזקים וברורים על העולם סביבה. היא ראתה את העולם בשחור לבן, אנשים טובים או רעים; הראיה שלה היתה דיכוטומית, לא היה אמצע. היה קשה לה לסלוח. מי שפגע בה או אמר לה משהו שלא מצא חן בעיניה, היה מחוק אצלה. היא לא הצליחה להסתדר בחיים וליצור קשרים בריאים. כל סיטואציה היתה מלאה פרשנויות ותמיד כולם נגדה.

העבודה איתה היתה מאתגרת. היה לה קשה להתגמש; להבחין בין תיאור מצב להערכה. היא היתה מסיקה מסקנות לפיהן תמיד רוצים ברעתה. הפגיעות שחוותה בילדותה ליוו אותה, והיה קשה להוציא אותה מהלופ אליו הכניסה את עצמה.

לקח לה זמן רב עד שלמדה לסלוח, לדעת מה היא חמלה – אחת ממדותיו של הקב"ה, שהוא אל חנון ורחום.

היא היתה אצלנו תקופה, ואהבה מאוד את קרית ארבע. היא החלה כאן בתהליך של שיקום ארוך ומשמעותי, שכלל גם לא מעט רגעים קשים: כשהיו שואלים אותה על העבר שלה היא היתה נפגעת, ומתכנסת לה בתוך עצמה. "הכל תלוי במשקפים בהם את בוחרת לראות את הסיטואציה ולשמוע את הדברים", אמרתי לה. "זה שריר שצריך לאמן אותו כל החיים ולדעת לשחרר. כמו שריר תפוס צריך להמשיך הלאה ולא להיתקע. להיות גמיש, ולהבין שיש לנו בחירה כיצד לבחון את המצב הנתון".

בסופו של תהליך משמעותי היא הצליחה לראות את העולם בצורה מאוזנת ולבחור בטוב, ולהבין שמחשבה היא מחשבה ולא עובדה. היא איתגרה את המחשבות שהיו לה וידעה שיש לה אפשרות לבחור האם להיפגע, או לסלוח ולהמשיך הלאה,
ולהסתכל על המציאות מנקודת מבט של אדם בוגר.

לאחר תום התהליך, היא עזבה ועברה למקום אחר. מדי פעם היא באה לבקר, להודות על ההזדמנות שניתנה לה לעשות שינוי בחייה ולהתפלל במערת המכפלה.

מערת המכפלה מחברת אותנו לאבות הקדושים, למידות וערכים. שמה של העיר בה שוכנת המערה, חברון, מרמזת על חיבור ואחדות.

בכל אחד מאיתנו יש את ארבע יסודות העולם: מים, אש, רוח ועפר, שצריך לדעת לשלב עם הכוחות שבתוכנו ולאזן אותם; לדעת לשלב את כל הכוחות המצויים בעם ישראל ולאחד אותם. דוד המלך החל את מלכותו בחברון, מלך 7 שנים, ואז עבר למלוך בירושלים על כל ישראל.

חברון מחברת אותנו לאבות הקדושים ולמידות שלהם. אברהם אבינו היה איש חסד, שמחכה לאורחים ומקבל אותם באהבה ומסירות רבה.
אנחנו, בניו של אברהם, התרגלנו לארח. אין כמו בית מלא האורחים ובשמחה. הלב מתרחב.

השנה בשבת חיי שרה בניגוד לשנים קודמות, לא נארח. השנה, אנו שומרים על הבריאות של כולנו.
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם", אמר קהלת. יש זמן להתרחב ולהתמלא ויש זמן להתכנס לשמוח במשפחה המצומצמת, ובקהילה הקרובה, ולעשות חסד בתוך הבית פנימה.

פורסם בעלון השבת גילוי דעת

תגובות