מומחים רבים לרפואה בזמננו, כבר מכירים בהקבלה שבין רפואת הגוף לרפואת הנפש, ובעובדה שכללים יסודיים רבים שחלים על הגוף – חלים גם על הנפש, וכן הוא בכיוון ההפוך. אחת מאותן הקבלות קשורה לעקרון, ולפיו מוטב בהחלט להשקיע במניעת מחלה, מאשר לנסות לטפל בה אחר שכבר נוצרה. כידוע, הגישה הבריאה ביותר ברפואת הגוף היא למנוע ככל הניתן את הגורמים למחלות:  לאכול בריא, להתעמל, לשמוח, ולהתרחק מדברים שמזיקים לגוף. כך מצליחים למנוע מחלות. גם בנפש העקרון הוא זהה:  אדם שחי בצורה מסודרת, שדואג להימצא בסביבה נעימה, שמתרחק מגורמים מפריעים ושחי חיים יציבים – יש לו סיכוי טוב לחיים בריאים ושמחים, ולכך שלא יפול, חלילה, לדיכאון ולבעיות נפשיות אחרות.

כידוע לכולכם, אני לא רופא משפחה, לא קרדיולוג וגם לא פסיכולוג או פסיכיאטר, אבל בריפוי הסרטן שמשתולל בקרב העם היהודי – ההתבוללות הנוראה – אני עוסק כבר שנים רבות, ותופתעו לגלות, כי אותו עקרון של מתן עדיפות למניעת היווצרות הבעיה מראש, חל גם בתחום בו אני עוסק. הדרך הטובה ביותר להימנע מהתבוללות היא לחזק, לשמר ולטפח את ההבדלה בין ישראל לעמים. ככל שנחזק את הגאווה היהודית ונשמח בה, כך גם ילדינו ידעו להתרחק מקרבה המביאה להתבוללות.

עם זאת, עלינו להכיר בכך, שכפי שברפואת הגוף, עקרון המניעה אינו מהווה פתרון מושלם, ועדיין ישנם כאלו שחולים על-אף שהם נזהרים, כך קורה גם במחלת ההתבוללות. וגם כאן, כמו ברפואת הגוף והנפש, ישנה חשיבות גדולה לזיהוי מוקדם. ידוע לכל, כי ככל שמגלים את המחלה בשלב יותר מוקדם, כך ניתן לטפל בה בצורה הטובה והיעילה ביותר. הטיפול בשלבים המוקדמים הרבה הוא יותר קל ופשוט, ומביא לתוצאות הטובות ביותר. כך ברפואת הגוף, כך ברפואת הנפש וכך גם ברפואת האומה, ובתחום שלנו שנגזר ממנה – המלחמה בהתבוללות. ככל ששמים לב לסימני המחלה מוקדם יותר, כך הרבה יותר קל להציל את הבת.

השבוע בשעת לילה מאוחרת, קיבלנו, לצערנו, שיחה טלפונית למוקד של להב"ה, בה סופר על בחורה יהודיה שנמצאת בתוך רכב של ערבי. ולא סתם בחורה, אלא קטינה ממשפחה דתיה, שאותו ערבי בן 40(!) ניצל אותה באופן שלדאבוננו כבר התרגלנו לשמוע עליו. המשטרה, שהגיעה למקום, לקחה את הפרטים שלהם ולא עשתה דבר. כאשר הגיעו אלינו הפרטים של אותה בחורה, בדקנו במאגר שלנו, וראינו שכבר לפני שנה הגיע אלינו מידע לגבי אותה הבחורה, מחברה טובה שלה. כמובן, שנסינו הכל. דיברנו עם ההורים, אך הם טענו בתוקף שלא יכול להיות ושמדובר בעלילת שווא, ואם נמשיך – הם יגישו תלונה במשטרה נגדנו… לא התייאשנו, המשכנו לנסות, אך בלי שיתוף פעולה לא יכולנו לעשות דבר.

באותו לילה, לאחר שנודעה להורים האמת המרה, הם התקשרו, כמובן, לבקש סליחה, והתחננו שנעשה הכל על-מנת להציל את הבת שלהם. אבל עכשיו זה כבר הרבה יותר קשה. לא מדובר בהתחלת הקשר, אלא בשלב מתקדם מאוד. אנחנו אף פעם לא מרימים ידיים ואיננו מתייאשים. נמשיך לנסות, ובעזרת ה' גם נצליח, אבל זאת ההזדמנות לבקש מכולם – כאשר נדלק תמרור האזהרה הראשון, אל תהססו להתקשר ולהתייעץ. אל תגידו "לה זה לא יכול לקרות". תבדקו – מתוך כבוד ומתוך אהבה – אבל למען ה', תבדקו! אל תחכו שיהיה מאוחר, זיהוי מוקדם יכול להציל חיים!