אדם (שם בדוי), הוא ילד יהודי, שנולד לאימו יעל (שם בדוי) ואביו איברהים (שם בדוי). סיפורה של יעל נוגע ללב, מזעזע ושובר: יעל לא זכתה להכיר את הוריה. היא התייתמה מהם כשהייתה תינוקת, וגדלה בבית יתומים, ממנו עברה בין משפחות אומנה ופנימיות – כך מילדותה ועד לשנות בגרותה. כשהגיעה לגיל 20, הכירה יעל את איציק (שם בדוי), והשניים החלו להיפגש, ולקיים קשר למטרת חתונה.

 הירתמו עכשיו והיו שותפים בפדיון שבויים! >>> 

יעל ואיציק התארסו, אך שבוע לאחר האירוסין, התגלה אצל איציק גידול סרטני. השניים חשבו כי איציק יחלים והם יקימו את ביתם יחד, כפי שחלמו, אך חודשיים בדיוק לפני החתונה, הסרטן הכריע את איציק, שהלך לעולמו.

שנה לאחר מותו של איציק, הכירה יעל את איברהים, ערבי מוסלמי מצפון הארץ. ההיכרות בין איברהים ליעל נוצרה באמצעות "שידוך" של אחת הנערות בפנימייה בה עבדה יעל, שהכירה את איברהים, וחשבה כי הוא יתאים ליעל. איברהים יצר איתה קשר טלפונית, והשניים קבעו להיפגש. לאחר הפגישה הראשונה, החלו יעל ואיברהים לצאת יחד בקביעות, והפכו לזוג.

במשך תקופה זו, יעל כלל לא ידעה כי איברהים הוא ערבי. הוא דיבר במבטא ישראלי, ולא ביטא כלל את זהותו ותרבותו הערבית. בנוסף, יעל הבחינה כי איברהים מכור לסמים ואלכוהול, אך העדיפה להתעלם מכך. לאחר מספר חודשים, כאשר ביקש איברהים להכיר ליעל את משפחתו, הוא חשף בפניה את זהותו האמיתית, והודיע לה כי הוא ערבי. בעקבות זאת, יעל ניתקה עם איברהים את הקשר למשך כשבועיים, אך לאחר תחנונים רבים מצידו, הסכימה לשוב אליו, ולהכיר את משפחתו.

אחרי כמה שנים של קשר, החליטו יעל ואיברהים להתחתן. החתונה התקיימה בבית הדין השרעי. במהלך טקס הנישואין, יעל נדרשה להגיד משפט בערבית. בדיעבד התברר, כי מדובר במשפט אותו אומרים כדי להתאסלם. בשלב זה, נכנס ארגון להב"ה לתמונה: יעל, שהבינה כי המשפט שאמרה איסלם אותה, הזדעזעה מכך, והחליטה לפנות לארגון הפועל נגד התבוללות, עליו שמעה בכלי התקשורת. בלהב"ה הפנו אותה לראש תחום הטיפול בבנות בארגון, ענת גופשטיין, שהחלה ללוות אותה ולסייע לה. אך יעל עדיין לא רצתה להפסיק לחלוטין את הקשר.

זמן קצר לאחר החתונה, ליעל ואיברהים נולד בן, לו קראו אדם. מעט לפני החתונה, ובעיקר אחריה, החלה האלימות של איברהים נגדה. הוא היה מקלל אותה, בז ליהדותה ולועג לה. הקש ששבר את גב הגמל הגיע לאחר 4 שנים של סבל יומיומי: איברהים נופף לעברה בסכין, ואיים לדקור אותה. יעל התקשרה לענת גופשטיין, עדכנה אותה כי היא עוזבת את הבית, ועלתה למונית עם בנה אדם. הם עברו להתגורר בבית של חברה רחוקה של יעל, שהחליטה כי היא מפסיקה את הגשר, מתגרשת מאיברהים ומתחילה בהליך השבה ליהדות – שעבר בהצלחה הודות לליווי המסור מצידה של גופשטיין.

 היו שותפים בהמשך המאבק בהתבוללות! >>

בשלב הזה, החל המאבק האמיתי: למי יהיה שייך אדם? האם יגדל כילד יהודי, ילד מוסלמי, ילד שזהותו חצויה? הסתבר, כי הסבל שחוותה יעל מאיברהים, הוא כאין וכאפס לעומת הסבל שעמדה לחוות מההליך המשפטי המפרך, במאבק על בנה.

כיוון שהייתה חסרת אמצעים, הועמדה עבורה תחילה עו"ד ערביה. עורכת הדין פעלה נגד האינטרסים של יעל, וניסתה לסגור מאחורי גבה עסקאות עם איברהים. בעקבות כך, נחלץ ארגון להב"ה לסייע ליעל גם במאבק המשפטי, ושכר עבורה עורכת דין מקצועית ומוכרת, בעלות של עשרות אלפי שקלים.

בהסדרי הראייה הראשוניים קבע בית המשפט כי אדם ישהה אצל אימו, ופעם בשבוע יסע לבקר את אביו; זאת בשל התמכרותו של איברהים לאלכוהול וסמים. כמו כן, הטיל עליו בית המשפט הגבלות שונות, ביניהן ליווי צמוד של פקידת סעד. יעל מספרת כי בפעם הראשונה בה חזר אדם מביקור אצל אביו הערבי, הוא שאל אותה: "אמא, אני יהודי או ערבי"? זו בתגובה, חיבקה אותו בחזקה, ואמרה לו כי תמיד היה ותמיד יהיה יהודי.

 

עם השנים, החלו הנסיעות הארוכות ממקום מגוריה הזמני של יעל במרכז, לביתו של איברהים בצפון, להקשות על אדם ולפגוע בתפקודו. יעל פנתה לבית המשפט בבקשה למצוא אלטרנטיבה למצב הקיים, על מנת להקל על אדם. אך איברהים, בתגובה, החליט לבקש מבית המשפט לפתוח את כל הסדרי הראייה מחדש. שופט ערבי שדן בבקשה, החליט ללא נימוק להסיר מעל איברהים את כל המגבלות שהוטלו עליו עד כה, וחייב את יעל בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

 מצילים את אדם משמד! תורמים עכשיו לארגון להב"ה >>

אך בפסק דין, המתייחס להסדרי הראייה שהגיע לאחר מכן, הגיעה רעידת האדמה האמיתית: בית המשפט קבע כי בכל החגים המוסלמים, אדם יחגוג עם אביו ומשפחתו הערבית לאורך כל ימי החג, אך בחגים היהודים, הילד צריך לחלק את ימיו ולחגוג את החגים היהודים גם עם אביו המוסלמי. הסיבה: "הילד צריך לפתח הזדהות עם הדת והמנטליות של אביו". הדת והמנטליות של יעל, מנגד, לא היוו שיקול מכריע.

בארגון להב"ה, המלווה את יעל באופן צמוד ומעניק לה סיוע כלכלי ומשפטי, שכרו שני עורכי דין נוספים, בעלות של עשרות אלפי שקלים, על מנת לערער על ההחלטה השערורייתית.

יו"ר הארגון, בנצי גופשטיין, מסר: "כאשר זהותו של ילד יהודי מונחת על הכף, הכסף הוא אינו שיקול. המאבק המשפטי כאן יימשך עד הסוף, עד שיוחלט כי אדם יכול לגדול כילד יהודי לכל דבר ועניין, ללא בלבול וערבוב בין יהדות לאיסלאם".

 כדי שאדם יישאר ילד יהודי – תרמו עכשיו להמשך המאבק המשפטי! >>