כשהנכדה של ניצולת השואה – התאסלמה

כשהנכדה של ניצולת השואה – התאסלמה

כשהנכדה של ניצולת השואה – התאסלמה

״תמיד תזכרו שאתם יהודים״ – זאת הצוואה של הסבתא שלה, ששרדה את השואה, לדור הבא. דמעות עמדו בעניים כשראיתי את הסרטון ששלח לי אלחנן גרונר, סרטון שערכו על הסבתא שלה ב״יד ושם״. הסבתא שנלחמה על יהדותה – והנכדה שקרויה על שמה, זאת שגדלה פה במדינת היהודים, שנטשה את יהדותה והתאסלמה.
שאלתי כיצד זה קרה, שדווקא היא, שגדלה במשפחה שורשית – התאסלמה. היא ספרה שהיתה במשבר נפשי בעת ששרתה בצבא, וחפשה מזור לנפשה הפצועה ונפלה למלכודת דבש. חשבה שגילתה את האור, ומצאה את עצמה בחושך גדול. היא למדה קוראן, למדה על האסלאם. בעקבות כך התאסלמה, התחתנה, ועברה לגור בכפר.
עברה כבר שנה מאז שיצאה מהכפר. היא חוזרת ליהדות, עברה תהליך השבה בבית הדין, וכעת היא יהודיה לכל דבר ועניין. היא וילדיה מתאקלמים בסביבה יהודית, והיא מנסה להחזיר לעצמה את מה שאיבדה במשך כל השנים – את הזהות היהודית שהיטשטשה.
לאורך הדורות, ידע עם ישראל לשמור על הזהות היהודית ועל הקשר לקב״ה. והנה דווקא פה בארץ ישראל, עם ישראל מתרחק מהשורשים שלו. את היהדות החליפה ה״ישראליות״ – מושג ריק מתוכן. מתנהל כאן ניסיון למחוק את הזהות היהודית הלאומית, ואפילו את המגדרית. המאבק נגד התא המשפחתי משתלב במאבק נגד הזהות היהודית, ואין זה מקרה שאותם אנשים עומדים מאחורי ניסיונות הקעקוע של כל הערכים שפעם היו מובנים מאליהם.
״כל מי שמתבולל מצטרף לששת המיליונים שנספו בשואה״, כך אמרה גולדה מאיר ז״ל, ראש ממשלת ישראל לשעבר. והנה כיום מתוך הממשלה, קיימת תופעה של עידוד להתבוללות והיטמעות בגויים.
קשה להבין את מה שמתחולל בכנסת ישראל ובממשלה, אך אנחנו מאמינים בני מאמינים, ויודעים שהכול לטובה, כמו ששרנו כולנו בליל הסדר בהגדה – ״ויהי שעמדה לאבותינו ולנו״.
יום-יום אנו בלהב״ה רואים את היהודים שחצו את הגדר ועזבו את היהדות, אך בסופו של דבר עשו תשובה וחזרו הביתה לעם ישראל. דווקא בימים טרופים אלו, כאשר מתנהלת מלחמה קשה ביהדות, עלינו לעמוד איתנים, לחזק את השורשים שלנו.

עם ישראל עבר קשיים רבים ולמד לצמוח מהם, כפי שכתב הרש״ר הירש, ועלינו לזכור זאת תמיד. ראוי לשנן את דבריו המאלפים, ולחרות אותם על לוח לבנו. ״תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפרות המפוארים, אלא בשורשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים כאשר הן נטועים על מקור מים של התחדשות. העץ איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו וכופפות אותו. הוא לא נע ולא זע במקומו, וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו – היה תהיה לו תקומה! ועל כן נמצא, שהאילן לא הפסיד כלום, ואדרבה – הוא החליף כח במאבק. כך הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשורשיו הרוחניים, שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כוח ההתחדשות״ (הרב שמשון רפאל הירש).

פורסם בעלון השבת "גילוי דעת"

0

תגובות

אהבתם את הפוסט?! שתפו ...

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מאמרים נוספים בלהבה

חדשות להב"ה

בדמייך חיי

בדמייך חיי בת-אל, שם בדוי, היא נערה בסיכון מגיל צעיר מאוד אשר נוצלה על-ידי ערבים.

קרא עוד »