להפסיק לטמון את הראש בחול
בשבוע שעבר שוב 'זכיתי' לככב בעיתון 'הארץ'. הכותרת הראשית היתה על כך שאני כביכול מתערב במינויים במשטרת ישראל.
מי שהיה חתום על הסקופ המרעיש הזה, הוא ה'עיתונאי' ג'וש בריינר. בריינר אכן עובד בעיתון (עיתון פרו-חמאסי, אבל עיתון), וככל הנראה מחזיק בתעודת לע"מ, אך כל קשר בינו לבין מקצוע העיתונות הוא אפילו לא מקרי. מאז מונה חברי איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, בריינר החל ברדיפה אובססיבית חסרת תקדים נגדו.
מידי יום הוא מפרסם ידיעות שקריות נגד השר, וסונט בו בחשבון הטוויטר שלו, על כך שאינו מצליח למנוע את חסימות הכבישים הבלתי חוקיות באיילון, תוך עידוד העבריינות הזו. הוא לא מנסה אפילו לשדר מראית עין של אובייקטיביות, ואף הצהיר על כך שהוא בקמפיין בגלל התקופה (קשקושי 'ההפיכה המשטרית' ודומיהם).
עכשיו, כאמור, בריינר מצא ידיעה חדשה: "בנצי גופשטיין מייעץ לשר בן גביר". וואו. זה לא סוד הוא שאני חבר ושכן של השר, ואנחנו מכירים ופועלים יחד למעלה מ-20 שנה. הבעיה היא שהאובססיה של בריינר מביאה אותו לכתוב דברים שלא היו ולא נבראו, והוא מספר, ומשקר, שאני כביכול שותף להחלטות של המשטרה. ובכן, מאז שנכנסתי לפעילות הציבורית, יש לי מצפן: ביום שבעיתון 'הארץ' יכתבו בעדי, אצטרך לבדוק איפה טעיתי ולחשב מסלול מחדש. ב"ה זה עדיין לא קרה, וככל שהם יותר נגדי – אני יודע שאני בדרך הנכונה.
***
מכיוון שאני לא מקבל החלטות במשטרת ישראל, ומכיוון שאת ידיו של השר הממונה עליה בג"ץ כבל, אכתוב את דעתי כאן, בפומבי, באשר למצב הקיים כיום בתחום הביטחון האישי: המשטרה כפי שהיא בנויה כיום, לא מסוגלת, ולמען האמת – גם לא אמורה, להתמודד עם הפצצה המתקתקת שנקראת המגזר הערבי. תפקידה של המשטרה הוא לאכוף את החוק כלפי אזרחים שעוברים עליו; כלומר, אזרחים הנאמנים למדינתם, אש מועדים בלי כוונה או בכוונה, מתוך תאווה לממון או לכבוד, או לכל סוג עוון שהוא. זהו ייעודה.
הסיפור של המגזר הערבי הוא שונה לחלוטין. שם, לא מדובר בהפרות חוק; מדובר בחברה הקוראת תיגר על עצם קיומה של המדינה היהודית. הרצחנות היומיומית ברחוב הערבי, שכבר הופנתה כלפי יהודים לפני כשנתיים (ונהדפה בזכות יהודים שהתגייסו להגן על אחיהם, לא בזכות המשטרה), מלמדת על חברה שלא מכירה בריבונותנו כאן. זו הסיבה שאי אפשר להתייחס לפשיעה ברחוב הערבי כאל עבירות פליליות רגילות.
לכן אנו מוכרחים להקים את המשמר לאומי ולהכניס את השב"כ לפעולה. אבל במקום שהשב"כ יזום בעצמו את ההתערבות, הדרג המדיני צריך לשכנע אותו להתערב. נזכיר: דו"ח מבקר המדינה קבע כי שירות הביטחון הכללי נכשל כישלון חמור בהיערכות המודיעינית לפרעות הערבים בערים המעורבות במהלך 'שומר החומות'. זה כישלון שנובע מקונספציה שמלווה את השב"כ שנים.
הגיע הזמן להפנים, שראשי משפחות הפשע הערביות, שכיום מפנים את הנשק למלחמות פנימיות, יָפנו במוקדם או במאוחר את נשקם לעבר העם היהודי היושב בציון. השאלה היא האם ראשי מערכת הביטחון ימשיכו לטמון את ראשם בחול ולקוות שהבעיה הזו תחלוף מאליה, או שהם נערכים להכות באויב ראשונים.
אני יודע שיש מי שאינו טומן ראשו בחול. אני יודע שהשר לביטחון לאומי נלחם בגבורה כדי להקים את המשמר הלאומי. הצלחתו הצלחתנו.
פורסם בעלון השבת "מצב הרוח".