קשר השתיקה

קשר השתיקה

קשר השתיקה

עמיאל אונגר, פרסום ראשון: ט' באלול תשע"ד, 04/09/14 09:41

קשר השתיקה

כאשר הפולמוס סביב חתונתה של בת ישראל שהתאסלמה הגיע לתוכניות האירוח בטלוויזיה, סיפר ראש ארגון להב"ה בנצי גופשטיין על מקרים שבהם ערבים פיתו בנות יהודיות אפילו במחיר קולה. באולפן הרימו גבה, ועליי להודות שתחושתי האינסטינקטיבית הייתה שגופשטיין הגזים.

אולם כעבור שבוע וחצי פרצה בבריטניה פרשת העיר רות'רהם בדרום יורקשייר. מסתבר שלאורך עשור וחצי התעללו שם כנופיות של פקיסטנים בלא פחות מ‑1,400 קטינות בריטיות. הם ארבו לבנות ממשפחות הרוסות או כאלו שרשויות הרווחה הפרידו אותן מהוריהן. כמובן שהקטינות התרשמו מעצם העובדה שגבר מתעניין בהן ומוכן לקנות להן שתייה. כך דאגו הפטרונים החדשים שהן תתמכרנה לאלכוהול ולסמים, ומכאן קצרה הדרך לאונס קבוצתי והשכרת גופן לסוטים נוספים. כל התהליך התלווה באיומים על חייהן של הבנות לבל תעזנה לחשוף את הנושא.

שירותי הרווחה וגם הניצב המשטרתי המקומי (שבבריטניה נבחר בבחירות) לא רצו להתייחס להאשמותיהן של הקטינות, מתוך חשש שהדבר ייתפס כגזענות כלפי המוסלמים. כך אירע מקרה שאביה של אחת הנפגעות התלונן במשטרה ומצא את עצמו עצור באשמת שיבוש הליכי משפט. כאשר הבנות חיפשו מחסה במקלט לנשים מוכות, נמצאו גורמים בשירותי הרווחה שהסגירו אותן לכנופיות ולאנסים. הכול מתועד בדו"ח מפורט ומזוויע של 153 עמודים. מה שהכי מעניין הוא שתיקת הפמיניסטיות.

בהתאם לכך אסור לזלזל בהאשמותיו של גופשטיין, ולכן אסור לאמץ את קשר השתיקה נוסח בריטניה מתוך חשש לאבק גזענות. עם מקרים כאלה יש להגיע מיד למשטרה, ואם שם אין מענה – לפנות לתקשורת.

ב

 

0

תגובות

אהבתם את הפוסט?! שתפו ...

מאמרים נוספים בלהבה