לך לתוך עצמך
היא מצויה בקשר זוגי פוגעני כבר שנים. היא התרגלה אליו, וממש תלויה בו.
היא יודעת, שאין זו זוגיות בריאה ונכונה עבורה. היא כל כך רוצה לשנות את מסלול חייה, אך היא לא יודעת כיצד לסיים את הקשר.
היא נקלעה לקשר הזה כשהייתה צעירה וחסרת דעת, כפי שהיא אומרת, והיום היא מתחרטת, רוצה מאוד לסיים את הקשר ולא יודעת איך לעשות זאת.
הדבר שהכי מפריע לה, זה שהוא לא יהודי. והיא רוצה להקים בית יהודי כשר.
היא חולמת להקים משפחה יהודית עם זוגיות טובה ומעצימה. אך במציאות, היא שרויה עמוק עמוק בתוך הטומאה.
היא כל כך מיואשת. הייתה רוצה לצאת מהמצב הזה, אבל לא יודעת איך. היא ממש חוששת, קשה ללכת אל הלא נודע אל מקום לא בטוח, לא מוכר. היא חוששת כל כך מחוסר הוודאות. הפחד שלה הוא כמו ענן גדול שמסתיר את המטרה, את החזון.
צריך הרבה מוטיבציה כדי לעשות שינוי משמעותי בחיים. כאשר אדם מבחין שיש פער בין הרצוי למצוי, הוא מתחיל להרהר במצבו ועל האפשרות לעשות שינוי בחייו. אז מתגלה כח הרצון ,ואדם בודק אפשריות ומגיע להחלטה. וכאן צריך אמונה, תפילה וביטחון בה'.
לא מדובר בדבר פשוט. הדבר הקשה ביותר הוא התחושה, שאינה ראויה לעזרה מעם ה'. שהיא חטאה ובגדה בה' ובעמו, ולכן ה' לא יעזור לה. אך זוהי עצת היצר הרע. ה' אוהב כל יהודי שרוצה להדבק בו, ולא משנה מה עשה עד עכשיו. המאבק הפנימי הוא הקשה ביותר, האם אני באמת ראויה? האם ה' באמת חפץ בי? זה המאבק שיכריע את עתידה, ואת עתידן של בנות כה רבות, אשר מעדו ברקע של קלות דעת וכעת כל-כך קשה להן לשוב. זהו המאבק על החיים. והוא נוגע לכולנו, לא רק למי שנפלה להתבוללות. לכל אחד ישנה התמודדות במקום בו הוא נמצא.
השבת, בפרשת 'לך לך', הקב"ה אומר לאברהם אבינו – "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארך אשר אראך".
לך-לך – לעצמך. לתוך עצמך. ההליכה לארץ ישראל היא הליכה אל האמת. והאלשיך הקדוש מבאר, כי "אין עצמותך בחוץ לארץ כעצמותך בארץ".
הקב"ה מבהיר לאברהם, שהיציאה מחרן לארץ ישראל, היא יציאה של אדם מעצמו, מהרגלים שהיו לו, אל מקום שהוא שורש נשמתו. היציאה של האדם מעצמו מגדלת את הכוחות הטמונים באדם ומסייעת לו להוציא אותם מן הכח אל הפועל.
כל יהודי צריך ללכת אל עצמו, אל שרשו, לגלות את האמת הפנימית שלו, כי זו תכלית חייו.
והכי חשוב לזכור – הקב"ה לא מוותר על אף יהודי, וממילא ליהודי עצמו אין רשות לוותר על עצמו.
פורסם בעלון השבת "גילוי דעת"
