לשבת בשלווה – לא בעולם הזה

לשבת בשלווה – לא בעולם הזה

מאחורי הלהבות // בנצי גופשטיין

 

לשבת בשלווה – לא בעולם הזה

אחת מהברכות המיוחדות בהן זכינו אני ורעייתי ענת להתברך מפיו של מורנו ורבנו, הרב מאיר כהנא הי"ד, הייתה כאשר עמדנו יחד מתחת לחופה. היא גרמה ללא מעט מהנוכחים באירוע להרים גבה, אך רק מי שהכיר היטב את פועלו של הרב כהנא, שהקדיש כל רגע בחייו למען עם ישראל, הבין מניין היא נובעת; הרב בירך אותנו "שלא תהיה לנו שלווה בעולם הזה". הברכה מבוססת על הנאמר במדרש חז"ל על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו", הדורשים את הפסוק כך: "ביקש יעקב לישב בשלווה – קפץ עליו רוגזו של יוסף. אמר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים ליישב בשלווה בעולם הזה?"
בחסדי השם זכינו שברכת הרב התקיימה בנו, ואנו משתדלים לחיות חיים מלאים בעשייה למען עם ישראל. אחת הדוגמאות להתגשמותה של הברכה במציאות, אירעה ביום שישי האחרון. בבית התחלנו להתארגן לבואם של הילדים והנכדים, בהכנת הבית ובבישולים לשבת, ופתאום הגיעו לאשתי שני טלפונים, בזה אחר זה: שני מקרים שונים – אמא לשני ילדים מאיזור ירושלים, ובחורה נוספת מהצפון, שרצו לעזוב את בעליהן הערבים באופן מיידי, לאחר תקופה ממושכת בה שמרו איתנו על קשר. פיקוח נפש והצלת נפשות, כמובן, דוחים הכל. מרגע קבלת שני הטלפונים, התבצעו עוד עשרות שיחות, וחצי שעה לפני כניסת השבת, התבשרנו ששני החילוצים עברו בשלום; בזכות יהודים טובים, הנשים חולצו מהכפרים, והועברו לדירות המסתור של להב"ה. שלווה אכן לא הייתה בביתנו ביום שישי, אך אושר, נחת ושמחה על כך שעוד נשים וילדים יהודים נפדו מן השבי, היו גם היו. זו למעשה סגירת מעגל של עוד שנה, מלאה בעשייה שוטפת במאבק בהתבוללות, ובהצלת בנות ישראל.

 

***

בהזדמנות זו, אני שמח להוקיר ולשבח את אשתי היקרה ענת, ראש מערך הטיפול בבנות אצלנו בלהב"ה, שהשיקה השבוע את ספרה החדש – 'מעפר קומי'. בספר מובאים עשרות מקרים, ביניהם כאלו שרואים אור לראשונה, מהקלים ועד הקשים ביותר, של מקרי התבוללות סבוכים ומורכבים, שטופלו במקצועיות ובמסירות בידיה, ובידי שאר העובדות והמתנדבות בארגון. כל מי שרוצה לקבל תמונת מצב על תופעת ההתבוללות כיום בישראל, מוזמן להיכנס לאתר c18.co.il ולהזמין את הספר, או לשלוח בקשה במייל, המצורף בתחתית הטור.

ולרגל שנת תשפ"א, הבאה עלינו לטובה, אאחל בראש ובראשונה, לעם ישראל כולו, שנה בה נשמור על הזהות היהודית שלנו, נכיר בה, ולא נמיר אותה באף זהות אחרת. ולנו בארגון להב"ה, שנה עם הרבה פחות עבודה; שנה בה ההתבוללות תדעך, ולא תרים עוד ראש בישראל.

כתיבה וחתימה טובה.

 

 

פורסם בעלון השבת מצב הרוח

 

0

תגובות

אהבתם את הפוסט?! שתפו ...

מאמרים נוספים בלהבה