מן המיצר – ענת גופשטיין
זה היה יומיים לפני ראש השנה, קיבלנו הודעה בחמ"ל של להב"ה .
"ראיתי פה מישהי שהולכת עם ערבי, דיברתי איתה. היא אם חד הורית, יש לה ילדים גדולים, מתקיימת מקצבת הכנסה, אין לה מה לאכול. המצב הכלכלי שלה קשה והערבים מנצלים אותה. תעזרו לה, בבקשה, זו הצלת נפשות".
עוד באותו יום דיברנו ונפגשנו
ישבנו ביחד, ראיתי את הילדים שלה וזה כאב לי, הם גדולים. הם כבר מבינים את המצב של אמא שלהם.
היא סיפרה שהרבה אנשים מנסים לעזור לשכנע והיא יודעת שיום אחד היא תקום ותעזוב אבל בנתיים זה קשה לה לעשות שינוי מיידי.
כשהכל חשוך קשה לראות את האור בקצה המנהרה. היא רק רצתה שלא ישפטו אותה, שיקשיבו לה ויעזרו לה כלכלית.
היא לא היתה בשלה לשינוי משמעותי בחייה. הבנתי שלא שייך לנסות לשכנע, רק להתחבר.
הבנתי שזה יוביל להתבצרות והתנגדות בעמדתה.
צריך להקשיב, להכיל, להכיר, לבדוק ולהבין מה חשוב לה. להתחבר לתוך הנשמה ולחבר אותה לעצמה ולאמהות שלה.
התעניינתי בה ובילדים שלה כדי לראות את תפיסת התפקיד ההורי שלה. התרשמתי שהיא אמא אוהבת ומסורה שנקלעה למצוקה.
היא שיתפה אותי בחייה ואני ניסיתי להבין אותה ולראות את העולם מהחלון שלה,
וכיצד התגלגלה למקום הזה. לעזור לה לעזור לעצמה. לשאול אותה שאלות שתשאל את עצמה שתתכנס ותגיע לתובנות ולחשוב על השינוי קונקרטי בחייה. להעיז לחלום על היום שאחרי לשקול אפשרויות של נקיטת צעדים בדרך לחירות.
השתדלנו לשמור על קשר רציף למרות המגבלות של תקופת הקורונה.
לפני חודש היא כבר היתה במקום אחר. רצתה לעשות שינוי, לעבור דירה. היא התחילה לבדוק אפשרויות ולחשוב על היום שאחרי. ניכר שעברה תהליך, היתה לה כבר מוטיבציה לשינוי. היא דיברה על חזרה בתשובה, כמה היתה רוצה לחזור לה', לעשות תשובה ולשמור שבת.
היא הבינה שהיא חייבת להתרחק מאזור מגוריה, למענה ולמען ילדיה. כנפגעת אלימות היא ידעה לצטט את כל סימני המצוקה על אלימות פיזית נפשית ומילולית. אחרי שראתה את הסרט על שירה איסקוב
היא היתה המומה, זה טלטל אותה והיא החליטה לעזוב מהר ובשקט. שלא יאונה לה ולילדיה כל רע.
"שירה איסקוב נתנה לי את ההשראה" היא אמרה והחליטה שהיא לא נשארת בקשר הפוגעני הזה.
תוך מספר ימים בחיפזון היא קמה והלכה.
היא עברה דירה למקום אחר, היא נשמעת כל כך מרוצה וחזקה.
"אני רוצה להתחיל מחדש" היא אמרה. "לא רוצה שיראו אותי בתור אחת שיצאה עם ערבים. רוצה לשמור על השם לי למען הילדים שלי"
אנחנו נשתדל לעזור לה לעטוף ולתמוך בה שתתרומם ותשתקם ותדע להתמודד עם האתגרים הצפויים לה. שתשמר את מה שהצליחה ותבנה את חייה מחדש.
אין זמן יותר מתאים לצאת ממצרים, מהמיצרים שבלב. לצאת מן המיצר למרחב מהמקום הקשה למקום משוחרר ובטוח.
פורסם בעלון השבת גילוי דעת.
להבה - מונעים התבוללות
אנו לא שופטים את הנערות הללו אלא בחום ואהבה מראים להן את הדרך חזרה לעם היהודי.
“אהבת ישראל", זו הסיסמא של עשרות המתנדבים של להב"ה הפועלים 24 שעות ביממה להצלת נפשות.
ב'להבה' לא מסתפקים בהצלתן של בנות ישראל, תוך חירוף נפש, אלא מעניקים בית חם לחוסות בצילה, ודואגים להקמתם של מאות בתים בישראל, ולעיצוב חייהן מחדש.