נחמיה פרק יג

נחמיה פרק יג

א בַּיּוֹם הַהוּא, נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה–בְּאָזְנֵי הָעָם; וְנִמְצָא, כָּתוּב בּוֹ, אֲשֶׁר לֹא-יָבוֹא עַמֹּנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים, עַד-עוֹלָם.  ב כִּי לֹא קִדְּמוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם; וַיִּשְׂכֹּר עָלָיו אֶת-בִּלְעָם לְקַלְלוֹ, וַיַּהֲפֹךְ אֱלֹהֵינוּ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.  ג וַיְהִי, כְּשָׁמְעָם אֶת-הַתּוֹרָה; וַיַּבְדִּילוּ כָל-עֵרֶב, מִיִּשְׂרָאֵל.  ד וְלִפְנֵי מִזֶּה–אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן, נָתוּן בְּלִשְׁכַּת בֵּית-אֱלֹהֵינוּ:  קָרוֹב, לְטוֹבִיָּה.  הוַיַּעַשׂ לוֹ לִשְׁכָּה גְדוֹלָה, וְשָׁם הָיוּ לְפָנִים נֹתְנִים אֶת-הַמִּנְחָה הַלְּבוֹנָה וְהַכֵּלִים וּמַעְשַׂר הַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר–מִצְוַת הַלְוִיִּם, וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים; וּתְרוּמַת, הַכֹּהֲנִים.  ו וּבְכָל-זֶה, לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלִָם:  כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ-בָּבֶל, בָּאתִי אֶל-הַמֶּלֶךְ, וּלְקֵץ יָמִים, נִשְׁאַלְתִּי מִן-הַמֶּלֶךְ.  ז וָאָבוֹא, לִירוּשָׁלִָם; וָאָבִינָה בָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶלְיָשִׁיב לְטוֹבִיָּה–לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה, בְּחַצְרֵי בֵּית הָאֱלֹהִים…….

כג גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיּוֹת.  כד וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית–וְכִלְשׁוֹן, עַם וָעָם.  כה וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים, אִם-תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וְאִם-תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם.  כו הֲלוֹא עַל-אֵלֶּה חָטָא-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא-הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ, וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה, וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים, מֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל:  גַּם-אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ, הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת.  כז וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע, לַעֲשֹׂת אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת–לִמְעֹל, בֵּאלֹהֵינוּ:  לְהֹשִׁיב, נָשִׁים נָכְרִיּוֹת.  כח וּמִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן-אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי; וָאַבְרִיחֵהוּ, מֵעָלָי.  כט זָכְרָה לָהֶם, אֱלֹהָי:  עַל גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה, וּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם.  ל וְטִהַרְתִּים, מִכָּל-נֵכָר; וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ.  לא וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, וְלַבִּכּוּרִים; זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי, לְטוֹבָה.  {ש}

0

תגובות

אהבתם את הפוסט?! שתפו ...

מאמרים נוספים בלהבה