חברתו של הבחור, תושבת קיבוץ באזור הצפון, הודיעה לו על רצונה לסיים את הקשר. אביו פנה לבית המשפט וטען שהוא נהרג מפליטת כדור. השופט פתח השבוע את פסק הדין בציטוט משיר השירים, "עזה כמוות אהבה", וקבע: הוא ירה בעצמו
משטרת ישראל פתחה בחקירה לפני כשבע שנים לאחר שעובד דרוזי בחברת שמירה לקח את נשקו האישי מהעבודה וירה לעצמו בראשו. העובד מת במקום והתיק נסגר מחוסר ראיות פליליות אולם אביו לא ויתר והגיש תביעה נגד חברת השמירה. השבוע קבע בית המשפט כי מדובר בהתאבדות.
האב טען בתביעתו כי מותו של הבן נגרם מפליטת כדור בשל רשלנותה של חברת השמירה, שהרשתה לו לשאת נשק מחוץ לאזור בו הועסק ולא העמידה עבורו במקום מגוריו מקום מתאים לאחסון האקדח. עוד טען כי מהאופן שבו נפלט הכדור ברור שהאקדח היה דרוך ללא ידיעתו, או שהוא נורה בהיסח דעת או מליקוי באקדח.
מנגד הכחישו חברת השמירה וחברת הביטוח שיש להן אחריות למותו של העובד וטענו כי הוא ירה בעצמו מתוך כוונה להתאבד על רקע פרידתו מחברתו. בנוסף טענו כי הוא עצמו התרשל בשימוש באקדח כשנהרג מפליטת הכדור, ולא בשל רשלנותה של החברה.
מפסק הדין עולה כי המנוח שהה באותו יום עם חבריו לעבודה בדירת חברתו בקיבוץ בעמק הירדן ולאחר שעזבו בני הזוג דנו בהמשך הקשר ביניהם, ככל הנראה, מפני שחברתו עמדה להיפרד ממנו על רקע היותו דרוזי והיותה יהודייה.
בנוסף, לאחר מותו נחקרה החברה על ידי המשטרה, שהייתה עדת הראיה היחידה לאירוע הירי. בעדותה סיפרה שהייתה אתו בקשרי חברות כארבעה חודשים ובאותו ערב התפתח ביניהם ויכוח מפני שהביעה בפניו את רצונה להיפרד ממנו. על פי פסק הדין, לאחר התלקחות הוויכוח היא אספה את חפציו וביקשה ממנו לעזוב את דירתה כבר באותו לילה. בן זוגה ניגש לחדר סמוך ולפני שהספיקה לראות אותו דורך את האקדח שמעה ירייה. לדבריה, הוא נפל על הרצפה והיה מכוסה בדם.
במסגרת המשפט העיד פתולוג מומחה, שניתח את גופתו של המנוח, ואמר כי המוות נגרם כתוצאה מירי קליע שבוצע תוך הצמדת האקדח לראש דבר שמחזק את החשד כי הוא התאבד. לעומת זאת העיד גם מומחה לזיהוי פלילי שטען, כי במסגרת החקירה שערכה המשטרה היו כשלים בחקירה, ובגללם לא ניתן היה לקבוע אם מותו נגרם מהתאבדות או מפליטת כדור.
את פסק הדין פתח השופט יוסף סוהיל מבית המשפט השלום בנצרת בציטוט משיר השירים, "כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה", והדגיש כי מדובר בסיפור טרגי. יחד עם זאת קבע כי לאחר שבחן את כל הראיות הגיע למסקנה, שמותו של המנוח "נגרם על-ידי מעשה מכוון שלו, מעשה התאבדות", ולא על ידי פליטת כדור, כפי שטען אביו.
עוד ציין השופט כי לא הובאה בפניו שום ראיה שממנה היה ניתן ללמוד, כי היה על חברת השמירה לצפות את מעשה ההתאבדות או כי התרשלה, והחליט לקבל את חוות דעתו הפתולוג לפיה הירי בוצע תוך הצמדת האקדח לראשו של המנוח, "עובדה אשר מצביעה בפירוש על התאבדות", ציין השופט.
קישור: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4633297,00.html
