עכשיו זו את / תמר זלמן
עכשיו זו את.
רק את.
כל העולם עבר למצב שקט.
ואת מרשה לעצמך לשמוע סופסוף את קולך שלך
אבל הקולות האחרים, ההם משם, מהימים של השאול , של התחתית, ההם.
הם מאיימים לגבור על הכל,
על כל הקולות האחרים שמנסים לפלס לעצמם נתיב כלשהו בתוך כל הסערות שבליבך ולבקוע החוצה.
ובכל זאת , את יודעת , כלכך יודעת שעכשיו זו את.
את רוצה לדעת שאת יכולה, את מעיזה, את תלכי רחוק
אולי אפילו הכי רחוק
העיקר להיות מישהי
להרגיש. שאת. קיימת.
והוא שם.. בשבילך
נותן לך, מחייך, לבבי, מרעיף עלייך כפי שאף פעם לא ידעת
ואת מתמלאת…
בתקוות, באמונות , הנה באו ימים.
ורק את הקול העדין כפעמוני זכוכית,
זה שיודע הכל ובא הכי עמוק מבפנים, את משתיקה.
כי הקול הזה אומר לך, לא.
לא לכל הטוב הזה
לא לכל החום והאהבה שכל כך חסרו לך תמיד,
לא לכל השפע, אחרי המחסור שרק את יודעת כמה ממנו היה לך.
תיזהרי, כך הוא אומר. זה לא באמת טוב. זה רע עטוף בטוב
סכנה ! מהדהד הקול בראשך,
ואת ? משתיקה אותו עד שהוא אט אט מת בתוכך,
ואיתו ביחד מת חלק ממך.
ומאותו רגע את שלו. לפי דתו את רכושו. שבויה.
יש לך מאהב ערבי.
ולא רק שהוא לא מאיים על יהדותך,
הוא אפילו מפנק אותך ומכרכר סביבך כאילו היית מלכת העולם.
ואת שיכורה מאושר, אחריו תלכי בעיניים עיוורות לאן שיבקש,
אבל אז ,לאט לאט ולפעמים מהר מכפי שיכלת לחלום
המתיקות שבשבי מתחלפת במרירות, אכזבה, פחד, מכות ויסורי מוות.
ושוב אותו האופל שהכרת, אבל הפעם הוא שונה,
הפעם המשבר חריף מכל אלה שידעת, שקדמו לו,
ורק את יודעת כמה עברת,
ורק את יודעת למה את כאן.
רבות לפנייך עברו את מסלול התופת הזה.
ואת ????
התלכי בו גם את?
התצעדי היישר אל תהום הנשייה?
או שמא תצילי את נשמתך היקרה , את גופך המיוסר ?
התלכי אחריו בעיניים סומות?
אני יודעת. לא אהבו אותך,
לא ראו את כאבך, זעקת מול אוזניים אטומות
ועכשיו , האם תאטמי מול עצמך?
עצרי רגע!
את ראויה לאהבה, שלך עצמך.
את יכולה!
לאהוב את עצמך מספיק כדי לא ליפול לתוך תהום קשה מכל אלה שידעת קודם.
אני מאמינה בך! העולם מאמין בך!
את יכולה!
הפעם תקחי את שליטה.
כשתקחי שליטה, כשתקשיבי לקול הבריא,
כשתהיי מספיק חזקה להגיד "לא!" לבושם היוקרתי שהוא מושיט לך בחיוך
את תרגישי אושר שיביא איתו תרופה ומזור לנפשך המיוסרת.
כשתגידי לו לא, את אומרת לעצמך כן!
כן לזכות להיות מאושרת ולא שבויה!
כן לקחת שליטה על חייך!
כן לדעת מה טוב לך באמת!
כן לאהוב את עצמך!
כי את ראויה לאהבת אמת!
