רבים שואלים, מה העניין לציין בכל שנה את פטירתו של הרב כהנא. שנים רבות עברו, ואירועים רבים כבר התרחשו מאז שנרצח. זה מובן, שבני משפחה מציינים את יום פטירת יקיריהם גם כעבור שנים רבות, אבל מי מציין בכזו התלהבות את יום פטירתו של מנהיג פוליטי, שבשיא כוחו לא קיבל יותר ממנדט אחד בכנסת?

אך העובדה היא, שבניגוד למנהיגים רבים, שהגיעו ל'הישגים' גדולים בהרבה – ראשי ממשלה, נשיאים, שרים בכירים ועוד, אשר עוד בטרם מותם, עם פרישתם מהחיים הפוליטיים, רובם המוחלט ירד אל תהום הנשיה – הרב כהנא ממשיך לפעם בלבבות של רבים רבים, כשרוב הציבור שמגיע לאזכרה נולד הרבה אחרי שהוא נרצח. ומדובר ביהודים מכל המגזרים – נערי גבעות לצד בחורי ישיבות חרדיות, בוגרי מרכז הרב לצד תושבי שכונות, תלמידי חכמים לצד אלה שהזהות היהודית שלהם עדיין לא קיבלה ביטוי בשמירת המצוות. כולם כאחד מסכימים, כי מדובר במנהיג בסדר גודל אגדי. מהו הסוד של הרב כהנא?

ללא ספק, מדובר במנהיג מקורי, נועז, אמיץ, עמוק, בעל ראיה חודרת ויכולת ניתוח מדהימה, ולפני הכל – מדובר בתלמיד חכם אמיתי, שידע את התורה כולה לאורכה ולעומקה – הן תורה שבכתב והן תורה שבעל-פה. ובאוהב ישראל, אשר בניגוד לכל אלו שיודעים היטב לדקלם את הסיסמה של אהבת ישראל – אצלו הדבר היה מוחשי, אמיתי ומעשי! כשאנשים אחרים בטאו את 'אהבת ישראל' שלהם בשליחת גלויות שנה טובה, הרב כהנא ישב בכלא למען אחיו בארה"ב, בברית המועצות, בסוריה, בעיראק וכאן בישראל.

אותם המונים, שביום השנה מתגודדים מחוץ לאולם האזכרה כבר שעה לפני פתיחת הדלתות בשביל אזכרה של רב שלא ראו מימיהם – יודעים לחוש היטב, מי היה גדול המנהיגים היהודים בדורות האחרונים. וככל שהדברים שאמר מוכחים כמדוייקים, ככל שהתחזיות שלו מתבררות כקולעות אל השערה – כך מתעצמת ההערכה וההערצה כלפי האיש, אשר היה היחיד שהעז לזעוק בשעתו, שבלון הדו-קיום יתפוצץ לנו בפנים, שהאוייב הערבי מהווה סכנה קיומית, ושהחינוך הישראלי החלול, אשר ביקש ליצור 'צבר' ישראלי המנותק משורשיו היהודיים – יוליד בסופו של דבר פירות באושים מסוגו של עופר כסיף, אשר ימיטו עלינו לחורבן לאומי.

הרב כהנא שירטט בקווים ברורים את החזון האדיר של שיבה לשורשי האומה – לתורה ולמצוות, לידיעה הברורה, שהארץ לנו היא, שהאוייב צריך להסתלק מכאן ושאל לנו לחוש רגשות אשם ואל לנו להתנצל על זה שהעזנו, ברוב חוצפתנו, לנצח במלחמות ולא להפוך לאפר במשרפות, כמו שהועידו עבורנו עמי אירופה, וגם לא לגופות מרוטשות, כפי שמועידים לנו בני השפחה.

הרב כהנא רצה שנהיה יהודים גאים בעמם ובמורשתם, חזקים בגופם, איתנים ברוחם ושמחים ביעודם. ושנים רבות אחר שגם המנהיגים החלולים של היום ישכחו מלב, עם ישראל הבריא והטוב ימשיך לנצור את זכרו הטהור של הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד.

ביום חמישי הבא, כולנו מגיעים להוקיר את זכרו הטהור!