ענת גופשטיין: היא רק רוצה לחיות
ענת גופשטיין, ראש מערך הטיפול בארגון להב"ה, כותבת לציון יום המאבק באלימות נגד נשים.
ט' בכסלו תשפ"א 25/11/20
הוא התייחס אליה כמו ילדה קטנה. כאילו הייתה הבת שלו. הוא כל הזמן ניסה לחנך אותה. היא לא שיתפה את המשפחה והחברות שלה.
הם הבינו שמשהו לא בסדר, דאגו לה. הם תמיד שאלו אותה אם היא מסתדרת. היא אמרה שהכל בסדר ושהוא אוהב אותה.
חוץ ממנה והילדים אף אחד לא ידע מה קרה שם באמת. הוא כל הזמן כעס עליה, קילל אותה. היו רגעים שנדמה היה לה שהוא ממש שונא אותה.
היא לא הבינה מה היא עשתה לו; היא ניסתה לרצות אותו, והשתדלה לעשות כל מה שביקש. אבל היא תמיד הייתה אשמה: בכל מה שלא הלך לו, הוא תמיד האשים אותה שהיא הרגיזה אותו; בגללה הוא כועס. היא זו שגרמה לו להתעצבן. ברגעים של אימה, היא שתקה. ספגה. היא אפילו לא צעקה וכבר לא ניסתה להגן על עצמה.
הילדים היו חסרי אונים. פחדו כל כך על אבא שלהם, רצו להגן על אמא, אבל פחדו להתערב. היא חשבה שזה יעבור לו. 'הוא יירגע, יחזור לאהוב אותה כמו פעם', אמרה בליבה. אבל בגלל המגיפה, כולם בבית. הוא הפסיק ללכת לעבודה וישב כל היום בבית.
לא היה לה רגע של שקט, המצב היה בלתי נסבל. הוא כעס וצרח עליה הרביץ לה חזק וכל כך כואב. היא לא הייתה מסוגלת לסבול יותר. ואז הגיע הרגע, בו היא צעקה 'די, אני לא יכולה!' הילדים התחילו לבכות ולצעוק. הוא בעצמו נבהל; הוא רגיל שהיא שותקת. הוא עזב אותה ואמר לה: 'יום אחד אני אהרוג אותך. הפעם היא האמינה לו וידעה שהוא מסוגל'.
הוא יצא החוצה, והיא החליטה שהיא רוצה לחיות. שאיתו היא לא נשארת. היא החליטה לברוח. היא ידעה שיהיה לה קשה. כרגע היא שבר כלי, חלשה ולא עצמאית. אך היא האמינה שהיא תסתדר.
היא התקשרה אלינו ואמרה שהיא זקוקה לעזרה. בשקט בשקט היא אספה את הילדים לקחה איתה מעט בגדים וחפצים, וברחה למקום מוגן.
היא בחרה בחיים.
***
אלימות במשפחה הפכה למגפה בעיקר בזמן משבר. כשיש לחץ ומצוקה, אין כסף, ואין עבודה, יש חוסר ודאות, פחד חרדה. אנשים בעלי חוסן נפשי הצליחו להתמודד עם המצב, אך למי שיש קושי רגשי וחוסר שליטה, הרגשות הסוערים גרמו ללחץ שבעבע והתפרץ החוצה.
מערכות יחסים שהיו יציבות ידעו לצלוח את המשבר. אך במערכות יחסים מורכבות מצב לחץ גרם לשבר גדול יותר.
לצערנו ישנן משפחות שלא הצליחו להתמודד עם הלחץ. הייאוש והתסכול הובילו להתפרצויות כעסים, ויש עליה חדה במקרים של אלימות. זה הזמן להיות ערניים לסביבה הרחוקה יותר. לא לשתוק לאלימות, להקשיב, להכיל ולהושיט יד לעזרה.
מתוך ספרה של ענת גופשטיין, ״מעפר קומי״. ענת היא ראש מערך הטיפול בארגון להב"ה למניעת התבוללות.
מקור >> https://www.inn.co.il/news/458505
לתרומות ודיווחים >> https://www.leava.co.il/